מרפאת ברטעה המזרחית

בשנת 2006 הייתי שותפה להקמת מרפאה משולבת בברטעה המזרחית, יוזמה שהתממשה בזכות עמותת "שביל זהב". טיפלנו שם יחד מטפלים הוליסטיים ישראלים ורופאים קונוונציונאליים פלשתינאים.

 במשך ארבע שנים הגעתי לשם מדי שבוע ליום טיפולים בקרניוסקרל. רוב המטופלים אצלי היו ילדים עם בעיות התפתחות קשות, שסבלו בנוסף לבעיות שלהם גם מהזנחה ומבורות.

מדי שבוע הודיתי על ההזדמנות לחצות את הקווים, להנות מנופים אחרים – גיאוגרפיים, תרבותיים ואנושיים, ולהיות שותפה לחיבור אנושי נדיר.

על ציפרלקס, לוסטרל ונוגדי דיכאון אחרים – למה כדאי לבחור בהומיאופתיה קלאסית לטיפול בדיכאון וחרדה

אם אתם נמצאים כרגע בטיפול פסיכיאטרי ולא מרוצים מהשיפור במצבכם או מתופעות הלוואי של התרופות, אם אתם מתלבטים אם להתחיל טיפול פסיכיאטרי ומחפשים אלטרנטיבה לתרופות פסיכיאטריות, קריאת השורות הבאות תוכל לעזור לכם להחליט על מהלך חדש בחייכם.

להמשך קריאה

ראיאן – ילד עם מחלת שרירים ניוונית

11 אוגוסט 2008

לפני כמה ימים נפרדתי במרפאת ברטעה  מראיאן, ילד בן עשר מירדן.

אמא שלו ילידת ברטעה והוא היה עד אותו יום בחופשה של חודש וחצי שם. ראיאן סובל ממחלת דושן, ניוון שרירים תורשתי מתקדם, והתחזית לגביו ממש לא אופטימית. בפעם הראשונה שראיתי אותו היה לי לא קל להסתכל עליו הולך מהכניסה למרפאה אל החדר שלי, כל השרירים שלו ספסטיים (מתוחים מדי) והוא מתנדנד מצד לצד כשהגב שלו מעוות מאוד עם לורדוזיס חמור.

להמשך קריאה

מוסאב וק'אדם – ילדים עם בעיות התנהגות וגמגום

5 ינואר 2008

איכראם, המזכירה המקסימה שלנו במרפאה המשולבת בברטעה המזרחית, מחייכת הרבה פחות מאז שנכנסה להיריון. בחילות, כנראה. קצת קשה לי להבין כי הערבית שלי עדיין לא שוטפת למרות כל הניסיונות במשך השנים.

להמשך קריאה

הומיאופתיה קלאסית

הומיאופתיה קלאסית היא אחת משיטות הרפואה המופלאות ביותר שקיימות בעולמנו – עדינה, רבת עוצמה, אלגנטית וחובקת כל. היא מסוגלת בהחלט לרפא מחלות כרוניות ומחלות אקוטיות, בעיות גופניות ובעיות נפשיות, ויחד עם זאת אין צורך לחכות לסימפטומים פיזיים או נפשיים כדי להגיע לטיפול ואפשר להעזר בה גם כרפואה מונעת.

להמשך קריאה

נינה – מחוייבות למשפחה ודיכאון

נינה הגיעה אלי בפעם הראשונה בדיוק ביום הולדתה ה- 77. היא סיפרה שלפני שלוש שנים אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי בגלל דיכאון שהתחיל כתגובה לארועים רבים שקרו במשפחה.

באשפוז היא קיבלה תרופות נוגדות דיכאון, אותן המשיכה לקחת כשנה וחצי, וכשהפסיקה אותן הדיכאון חזר. כשהגיעה אלי היא שוב לקחה רסיטל לטיפול בדיכאון, אך ללא הקלה ממשית.

להמשך קריאה