מרפאת ברטעה המזרחית

בשנת 2006 הייתי שותפה להקמת מרפאה משולבת בברטעה המזרחית, יוזמה שהתממשה בזכות עמותת "שביל זהב". טיפלנו שם יחד מטפלים הוליסטיים ישראלים ורופאים קונוונציונאליים פלשתינאים.

 במשך ארבע שנים הגעתי לשם מדי שבוע ליום טיפולים בקרניוסקרל. רוב המטופלים אצלי היו ילדים עם בעיות התפתחות קשות, שסבלו בנוסף לבעיות שלהם גם מהזנחה ומבורות.

מדי שבוע הודיתי על ההזדמנות לחצות את הקווים, להנות מנופים אחרים – גיאוגרפיים, תרבותיים ואנושיים, ולהיות שותפה לחיבור אנושי נדיר.

ראיאן – ילד עם מחלת שרירים ניוונית

11 אוגוסט 2008

לפני כמה ימים נפרדתי במרפאת ברטעה  מראיאן, ילד בן עשר מירדן.

אמא שלו ילידת ברטעה והוא היה עד אותו יום בחופשה של חודש וחצי שם. ראיאן סובל ממחלת דושן, ניוון שרירים תורשתי מתקדם, והתחזית לגביו ממש לא אופטימית. בפעם הראשונה שראיתי אותו היה לי לא קל להסתכל עליו הולך מהכניסה למרפאה אל החדר שלי, כל השרירים שלו ספסטיים (מתוחים מדי) והוא מתנדנד מצד לצד כשהגב שלו מעוות מאוד עם לורדוזיס חמור.

להמשך קריאה

מוסאב וק'אדם – ילדים עם בעיות התנהגות וגמגום

5 ינואר 2008

איכראם, המזכירה המקסימה שלנו במרפאה המשולבת בברטעה המזרחית, מחייכת הרבה פחות מאז שנכנסה להיריון. בחילות, כנראה. קצת קשה לי להבין כי הערבית שלי עדיין לא שוטפת למרות כל הניסיונות במשך השנים.

להמשך קריאה

סברין – ילדה עם שיתוק מוחי

סברין, ילדה בת חמש עם שיתוק מוחי, הגיעה אלי למרפאה המשולבת בברטעה המזרחית. היא גרה ביעבד, כפר פלשתינאי הנמצא מעבר לגדר ההפרדה, ואחרי שלושה טיפולים לא התאפשר לה יותר לקבל אישור מעבר לברטעה. אני מביאה את הסיפור שלה למרות זאת, כדי להראות שבמקרים מסויימים ניתן להביא לשיפור דרמטי ומהיר בבעיות קשות גם אם עברו שנים מאז הטראומה שגרמה למצב.

להמשך קריאה